אני מנסה לעשות מהדירה שלנו בית. מרגישה כאילו קיבלתי פרוייקט בתקציב
נמוך וזמן קצר, הקליינטים הם סטודנטים צעירים ועניים עם 2 ילדות. אבל ..לא..! זה הולך להיות הבית שלי, כמה מוזר.
מבית מודרני, נוח מעוצב מאובזר ויוקרתי בבניין מטופח הגענו לדבר אחר לחלוטין.הבניין
ישן והמסדורנות די מסריחים(כבר התרגלנו לריח או שזה משתפר? ) הדירה שלנו בסטנדרט
נמוך למדי (אבל יש פוטנציאל.ויש אחראי
בניין שעוזר ונענה לדרישותי כמעט לגמרי..) אני מנסה לפתוח את הראש ולזרום עם מה שיש, וזה
כרוך בהרבה הומור ומתיחת גבולות...אם במקלחת יש חיפוי בצבעים שחור וצהוב - אז למה
שלא נהפוך אותה למונית? שלטים , מגבות, ואביזרים תואמים - ויש לנומקלחת עם אופי! ואפ
החלון פונה לשכנים? - אז למה שלא נלמד קצת על וילונות, תריסים עציצים ומיסתורים
שונים ומשונים? ואם במטבח אין חלון והוא פיצי? למה שלא נשדרג, נייפה, ונוסיף את
הצבע הירוק האהוב עלי, תמיד מכניס שימחה וטבעיות, קצת "חוץ". כן, יש פה המון התפשרויות. הרבה דברים שקנינו
או קיבלנו יד2 ולא נוכל להחליף עקב מגבלות תקציביות או אחרות. בהתחלה הרגשנו כמו קבצנים אבל כאן זה
פשוט מאד מקובל ויש דווקא מתנות שוות (כלי מטבח, מדפסת,צעצועים, כוסות) אבל איכשהו מיום ליום הדברים מסתדריםן פה ואני
עוד מתכננת שינויים ותוספות. אנחנו מתפוצצים מצחוק מהעובדה שהבאנו איתנו
המון שטויות של דקורציה ואביזרים מהבית (על חשבון דברים אחרים ששכחנו או הזנחנו -
כמו התוכנות מחשב שלי והגלולות שלי!!כמה אופייני לי) יחד עם זאת אנחנו ממש לא
מצטערים: כיף לראות כאן דברים יפים מהבית, וככה חסכנו זמן וכסף בקנייה של חדשים.
שמחה לדווח שכבר 3 ערבים שחברנו הג'ט לג לא מגיע לביקור! זה שינוי
מהותי לטובה בחיי היום יום, ומתחיל תהליך נורמליזציה: .אנו מכינים ארוחת ערב
במטבח, אוכלים בשולחן העגול, משכיבים הבנות, רוחצים כלים (אין מכונה!!) פותחים
טלויזיה ומרגישים כבר קצת בבית. אפילו נעים לנו להיכנס אליו אחרי כמה שעות
בחוץ! (רק לא כשחם..כי מחניק כאן וטרם
התקינו מזגן) אני חושבת כל הזמן איך תגיבו והאם יהיה לכם נעים לבוא אלינו ולהתארח
אצלנו...חסר לכם שלא. אבל את יודעת מה? מקסימום אם לא תאהבו את הדירה, תוכלו לישון
ברחוב. הרחובות הסמוכים מקסימים. הבתים הפרטיים מתוקים להפליא, יש שפע עצי מייפל שטחי
דשא וגינון מופלא, הסנאים החמודים יארחו לכם לחברה ובהחלט תמצאו ספסל רחוב יפה
לישון בו ואגם או מזרקה להתקלח. וגם אם תבחרו לישון ברחובות הדאון טאון תופתעו:
אמנם הבינוי שם אורבני מודרני ,מגדלי ענק, אוטוסטרדה, גשרים ומחלפים עם תנועת רכב
אדירה...ממש מנהטן. ההפתעה היא בכך שבתוך כל זה עדיין יש נקיון, טיפוח,שלווה
ותחושת בטחון ורוגע אדיר. אתה לא מרגיש זר (כי כולם זרים) ואתה לא מרגיש לא בטוח
(בקושי יש סכנות ופשיעה) בקיצור נעים כאן
בטורונטו. פשוט חלום. אולי זה באמת חלום?
אני עדיין לא קולטת לגמרי..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה