"אחרי החגים יתחדש הכל" ה-כ-ל

אחותי היקרה, האהובה, שכבר רבע שנה רחוקה ממני...

בקרוב תתחיל שנה חדשה.אני מאחלת לך שנה טובה.!בעיקר שנה שונה! שנה שנונה!
יש לך המון עבודה, תשחיזי את עפרונותייך. וכמובן שנה מתוקה, עם הרבה קשר
וגם ביקור או שניים שימתיקו את הגעגועים.

שנה חדשה ושונה גם לגילי רועיקי לירי, וכן - בטח שגם לניצה ואולי!! לכולכם יש המון חידושים, מי ייתן שיהיו רק טובים, שתהיו בריאים ומאושרים, ו..שתשמרו איתנו על קשר. אתם כל כך חסרים לנו.

הבלוג מזמן לא עודכן...לא מצאתי רגע פנוי בשביל לכתוב - אז מי אני שאדבר על קשר...  השיגרה העדינה והפריכה שניסינו לבנות כאן - לעצמי, למשפחה, לגמרי נישברה והתפרקה כשהגיע ביקור ההורים. הציפייה העצומה, ההתרגשות האדירה, הכיף המתמשך - כל אלו לגמרי הוציאו אותי מאיפוס...ואת יודעת כמה קל לי לצאת מאיפוס ולאבד ריכוז. לא מצאתי זמן לכתוב, וחבל, יש המון מה לשתף.

אז..כדברי השיר שמרגש-כל שנה מחדש- של נעמי שמר -
"אחרי החגים יתחדש הכל:

יתחדשו וישובו ימי החול,

האוויר, העפר , המטר והאש

גם אתה, גם אתה - תתחדש"

יש לי עוד הרבה עבודה, אחרי 3 חודשים כאן אני מתחילה להבין. יש לי עוד המון מה לחדש,
לגלות להמציא על עצמי - וכמה זה יהיה אחר וקשה בלעדייך, ובלי המשפחה והסביבה הטבעית.

כמה רגעים,מקומות,תחושות וארועים  חדשים, אני כל כך רוצה שתחיו את זה איתי..!

ככה , פשוט:לבוא איתי, לראות, לסמס על זה ,לדבר על זה, להתלבט, להחליט ביחד,
להיות ממש חלק מזה ביום יום, בצורה הכי טבעית וקלילה.

 כן. השנה הזו תהיה בהחלט  אחרת,מאתגרת.  שנה ישל ציאה מתחום הנוחות ומהשיגרה המוכרת. כמה כוחות זה לוקח.
געגועים וניתוק יהיו חלק בלתי ניפרד,  זה פוער אצלי חור , מציק לי בראש אבל גם בונה התחזקות והעצמה - לי .לכולנו.

 

אין כאן נחליאלי, אין כאן חצב...יש כאן סנאי , יש תרנגול הודו שלם  ושחום, יש דלעת וסידורי פרחים סתווים  מיובשים ושפע תחפושות-  בקיצור יש כל מה שנוצרים צריכים לקראת ליל כל הקדושים ולקראת חג ההודייה.זה יפה וחגיגי מאד, כל כך אסטטי., כל כך חו"ל.  בחנויות מתחילים לעבור לעונת סתיו חורף, ויש אפילו כבר מוצרים לחג המולד!
 

ובתוך כל זה אני, חילונית אדוקה בכל רמ"ח אבריי הלא מוצנעים - חיפשתי והשגתי (בחינם...שנורר) כרטיסים לבית כנסת עבור חגי ישראל הממשממשים ובאים. סנטימנטלית כרגיל, מוכנה להתחפש  עם חצאית וכיפה, העיקר להסניף אווירה.  לטעום מההתרגשות החגיגית, לשאת תפילה אישית קטנה, לעשות חשבון נפש ,להבטיח, ולבקש מהשם שישמור ....
בערב ראש השנה ההורים איתנו, בכיפור וסוכות ההורים של גל. איתם  נלך לבית כנסת , אחד מרבים, של יהודי הגולה הקנדית, מבנה מפואר וענק שמבקריו המדושנים משלמים הרבה כסף עבור ההשתתפות, ועל הדרך נדרשים לתרום למדינת ישראל, הלא היא "חברת הביטוח" שלהם למקרה ש...כבר לא יאהבו אותם כל כך בגולה, למקרה שהם יצטרכו לחזור הביתה. (תכלס' מי רוצה לחזור/לעלות לבית דפוק שכזה? אולי רק אני..?!)

אני מבטיחה לחזור לכתוב בבלוג מייד עם תום עונת הביקורים...יש לנו המון עבודה, ממש להתחיל שוב ממההתחלה, את ההתאקלמות שהופסקה עקב הביקורים ( חזרנו להיות תיירים במקום תושבים, וזה כיף מאד) הסתיו מגיע, וכאן הוא כזה שישאיר אותי הרבה בבית..כנראה שאכתוב בערבים. אחריו יגיע חורף לבן , מאיימים כאן על חורף קשה. מינוס עשרים מעלות, שלגים...בסיומו ינץ אביב מרנין ולקינוח הקיץ הטורונטוניאני העליז שיביא גם אותכם - אלי - לביקור!

אגלה לך בסוד שאמא קנתה לך במתנה כאן , את אותו לוח שנה שיש לי על המקרר! הוא אחד היפים והמפתיעים (והנוחים.כמו כל דבר כאן) אז יהיה לנו עוד פורמט משותף חוץ מהבלוג.  חכי ותראי כמה נהנה מזה!!
נשיקות לכוווווווווולם, והמון תפוחים,דבש,שמחה  חיוכים ו..טוב. פשוט שיהיה טוב.
אוהבת נוררררררא. 

נ.ב. היה לי כיף לחזור לבלוג הזה.מחכה ל"אחרי החגים" לפעילות שוטפת בו.
נראה לי שלך  יהיה הרבה תוכן להכניס בזכות העבודה החדשה וה-כה מגניבה שמצאת לך
(תודי שחיפשת ג'וב שמתכתב ומצטלם טוב לבלוג)

כמה תמונות של סתיו..מזכיר לי את בוסטון הכתומה משנות ה-80...שתינו מתפלשות בערימת עלים צבעוניים